ויקרא | "ויקרא... וידבר... מאהל מועד"
"ויקרא אל משה וידבר יהוה אליו מאהל מועד לאמר."
פסוק זה הפותח את ספר ויקרא קיבל הרבה תשומת לב במפרשים. עיקר הדיון סובב סביב הלשון המורכבת של "ויקרא... וידבר". אנחנו מבקשים להדגיש מרכיב חשוב אחר בפסוק, מקום הקריאה והדיבור.
"ויקרא... וידבר... מאהל מועד".
עד כה מסירת התורה למשה נעשתה בהר סיני. מכאן ואילך משה מצטווה ולומד תורה במשכן - אוהל מועד. שינוי זה משמעותי במשורים שונים ונעמוד כאן על שניים.
ראשית, המעבר מהר סיני למשכן יוצר יתר מעורבות של העם בתהליך קבלת התורה. הר סיני, הן בעצם הווייתו הפיזית כהר וכבריאתו של הקדוש ברוך הוא, מהווה חייץ פסיכולוגי בין העם ובין המתרחש שם בהר. מנגד המשכן שנבנה מתרומות העם וממאמציהם ביצירת כלל מרכיביו מקושר נפשית לעם. המשכן הוא בית ה' שנבנה עבורו על ידי עמו. בשעה שתורה ניתנת במשכן עם ישראל חש שייכות למתרחש. גם אם הם אינם רשאים להיות נוכחים בתוך המקדש ולשמוע את עצם דברי ה' למשה, המסגרת הקשורה אליהם בעומק נשמתם מקשרת אותם לתהליך המתרחש בתוכו.
שנית, הר סני נמצא מחוץ למחנה ישראל,
"ויחן שם ישראל נגד ההר" (שמות יט/ב).
מנגד המשכן שוכן במרכז המחנה ומהווה את מרכז החיים של שוכני המחנה.
"איש על דגלו באתת לבית אבתם יחנו בני ישראל מנגד סביב לאהל מועד יחנו." (במדבר ב/ב)
השבטים חונים סביב המשכן לארבע רוחותיו. מסירת התורה ולימודה מתרחשים בלב ההוויה של חיי המחנה.
גם לאחר שנתינת התורה הנבואית מסתיימת עם מותו של משה, עדיין המשכן - מקדש מהווה מוקד התפתחות ופרשנות התורה. סנהדרין הגוף המוסמך לפרש את התורה ולחוקק דינים מדרבנן יושב בהר הבית בסמיכות למקדש.
"כי יפלא ממך דבר למשפט בין דם לדם בין דין לדין ובין נגע לנגע דברי ריבות בשעריך וקמת ועלית אל המקום אשר יבחר י-הוה א-להיך בו. ובאת אל הכהנים הלוים ואל השפט אשר יהיה בימים ההם... ועשית על פי הדבר אשר יגידו לך מן המקום ההוא אשר יבחר י-הוה... על פי התורה אשר יורוך ועל המשפט אשר יאמרו לך תעשה לא תסור מן הדבר אשר יגידו לך ימין ושמאל" (דברים יז/ ח-יא)
גם כיום אחר חורבן המקדש אנו משמרים את עיקרון הדברים. התורה נלמדת ומתפתחת בבתי כנסיות ובתי מדרשות הנמצאים במרכז החיים היהודיים בכל קהילה וקהילה. התורה ממשיכה להתקיים במרכז חיינו.
שבת שלום
תא שמע – נודה לכם אם תשלחו משוב על שיעור זה (המלצות, הערות ושאלות)