Skip to main content

The Difference between Giving Tzedaka to the Israeli and non-Israeli Poor - Source Sheet

Rav Gidon Rothstein
19.05.2015

Tzedaka For Israeli and Non-Israel Poor (Literally: In Israel and Out)

  1. דברים פרק טו     (ז) כִּֽי־יִהְיֶה֩ בְךָ֨ אֶבְי֜וֹן מֵאַחַ֤ד אַחֶ֙יךָ֙ בְּאַחַ֣ד שְׁעָרֶ֔יךָ בְּאַ֨רְצְךָ֔ אֲשֶׁר־יְקֹוָ֥ק...נֹתֵ֣ן לָ֑ךְ לֹ֧א תְאַמֵּ֣ץ אֶת־לְבָבְךָ֗ וְלֹ֤א תִקְפֹּץ֙ אֶת־יָ֣דְךָ֔ מֵאָחִ֖יךָ הָאֶבְיֽוֹן:   (ח) כִּֽי־פָתֹ֧חַ תִּפְתַּ֛ח אֶת־יָדְךָ֖ ל֑וֹ... דֵּ֚י מַחְסֹר֔וֹ אֲשֶׁ֥ר יֶחְסַ֖ר לֽוֹ:   (ט) הִשָּׁ֣מֶר לְךָ֡ פֶּן־יִהְיֶ֣ה דָבָר֩ עִם־לְבָבְךָ֨ בְלִיַּ֜עַל...קָֽרְבָ֣ה שְׁנַֽת־הַשֶּׁבַע֘ שְׁנַ֣ת הַשְּׁמִטָּה֒ וְרָעָ֣ה עֵֽינְךָ֗...וְלֹ֥א תִתֵּ֖ן ל֑וֹ וְקָרָ֤א עָלֶ֙יךָ֙ אֶל־יְקֹוָ֔ק... (י) נָת֤וֹן תִּתֵּן֙ ל֔וֹ ...כִּ֞י בִּגְלַ֣ל׀ הַדָּבָ֣ר הַזֶּ֗ה יְבָרֶכְךָ֙ יְקֹוָ֣ק אֱלֹהֶ֔יךָ בְּכָֽל־מַעֲשֶׂ֔ךָ וּבְכֹ֖ל מִשְׁלַ֥ח יָדֶֽךָ:    (יא) כִּ֛י לֹא־יֶחְדַּ֥ל אֶבְי֖וֹן מִקֶּ֣רֶב הָאָ֑רֶץ עַל־כֵּ֞ן אָנֹכִ֤י מְצַוְּךָ֙ לֵאמֹ֔ר פָּ֠תֹחַ תִּפְתַּ֨ח אֶת־יָדְךָ֜ לְאָחִ֧יךָ לַעֲנִיֶּ֛ךָ וּלְאֶבְיֹנְךָ֖ בְּאַרְצֶֽךָ: ס

Devarim 15 7—When there will be an impoverished of your brethren in one of your gates in your land … do not harden your heart and do not withdraw your hand… 10) …for because of this Hashem will bless you… 11)For there shall never cease impoverished from the Land, therefore I command you saying, open (doubled verb) your hand to your brother...

  1. רמב"ן דברים פרק טו      ...ואמר "מקרב הארץ", לרמוז על כל הישוב, כי ההבטחה שלא יהיה בנו אביון בארץ אשר ה'...נותן לנו נחלה אם נקיים שם כל המצות, ועתה [מכאן צטט הרא"ל הכ"מ] אמר כי יתכן שימצא אביון באחד מן הזמנים ובאחד מן המקומות אשר תשב בה, כי טעם "בארצך" כטעם בכל מושבותיכם (במדבר לה כט), בארץ ובחוצה לארץ:

Ramban there: The references to “your land” mean everywhere you live, in Israel and out.

  1. [רבינו] בחיי דברים פרק טו    ...ומה שהתחילה הפרשה "באחד שעריך בארצך" וסיימה ג"כ "בארצך", יורה שעיקר הצדקה אינה אלא בארץ אף...שהיא חובת הגוף בכל מקום, והוא הדין לכל שאר המצות שעיקר חיובן בארץ [נמצא כמה פעמים ברמב"ן, שבסס פירושו עליו]...והוא שאמרו רז"ל (ספרי עקב מג): (דברים יא, יח) "ושמתם את דברי אלה על לבבכם"

Rabbenu Bechaye: The starting and ending references to “your land” show that tsedaka is essentially only in Israel, even though it’s a bodily obligation, like all the other commandments, as Chazal say--

  1. אף לאחר שתגלו היו מצויינין במצות, הניחו תפילין, עשו מזוזה, כדי שלא יהיו עליכם חדשים כשתחזרו לארץ, וכן הוא אומר: (ירמיה לא, כ) "הציבי לך ציונים".          או יהיה באור מלת "בארצך" אפילו בארצך...מחייב על מצות הצדקה בחוצה לארץ כי חובת הגוף...בכל מקום...וטעם הפרשה: השמר...שלא תאמר "קרבה שנת השבע...", ואם אני צריך להשמיט מעותי או קרקעותי בארץ איך אתן שם צדקה...על כן אנכי מצוך לאמר שתפתח ידך לעניך ולאביונך
  2. אפילו בארצך שאתה משמט...קרקעות ...[ו] כספים שם אני מזהירך על הצדקה...וכל שכן...בחו"ל שאין שם שמטת קרקעות ... שאם היתה הכונה בארץ דוקא היה מזכיר הכתוב "כי תבאו אל הארץ" או "בבאכם אל הארץ", כ...במצות התלויות בארץ.

RB cont.: even after exile, put on tefillin, mezuzah, etc., so that it not be new to you when you return to the Land (Yirmiyahu 31;20) “set for yourself markers”. OR, “your land” means even, despite the Shemittah of land and money, still you have to give tsedaka as well

  1. "[שתי ההסברים חולקים על הנחת רמב"ן, ש"בארצך" כולל חו"ל. לפשט השני החיוב גם בחו"ל, אבל מטעם ק"ו]. קשיים: על הרמב"ן ופשט השני ברבינו בחיי, שנאמר בפירוש בהתחלת הפסוק "באחד שעריך בארצך," ולמה גרוע מאזכור ביאה לארץ; לרבינו בחיי, השיטה הראשונה, למה צדקה תהיה מוגבל, להיות אחד מהדברים שהם ציון לעתיד?

RAL hk”m notes: RB, contra Ramban, is sure that “your land” means only Israel. For the views that tsedaka applies equally or more outside Israel, why is this reference to “your land” different than others? For the view that it’s one of many mitzvot that are esp. in Israel, why note that here?

  1. ספרי דברים פרשת ראה פיסקא קטז     (ז)באחד שעריך, יושבי עירך קודמים ל...עיר אחרת. בארצך, יושבי הארץ קודמים ...

Sifrei Parashat Re’eh 116;7: In one of your gates, those in your gates have priority over those in other cities, In your Land, inhabitants of the Land have priority over those living outside the Land.

  1. יורה דעה  רנא:ג  הנותן לבניו ובנותיו הגדולים...וכן הנותן מתנות לאביו והם צריכים להם, הרי זה בכלל צדקה. ולא עוד אלא שצריך להקדימו לאחרים. ואפילו...קרובו, צריך להקדימו לכל אדם...ויושבי ארץ ישראל קודמין ל...חוצה לארץ.

Yoreh De’ah 251;3—adult children, parents, relatives in need have priority, as do inhabitants of Israel

  1. רמב"ם הלכות מתנות עניים פרק ז הלכה יג    עני שהוא קרובו קודם לכל אדם, עניי ביתו קודמין לעניי עירו, עניי עירו קודמין לעניי עיר אחרת שנאמר לאחיך לענייך ולאביונך בארצך. [ולא כתב על עניי א"י].

Rambam Matnot Aniyyim 7;13: Mentions relatives, not Israeli poor.

  1. ב"ח יורה דעה סימן רנא     ...הכי תניא בספרי...ויושבי ארץ ישראל קודמין ליושבי חוצה לארץ ונראה דבשניהם מעיר אחרת...אבל עניי עירו בחוצה לארץ פשיטא דקודמין לעניי עיר אחרת אפילו הם מארץ ישראל...
  2. ש"ך יורה דעה סימן רנא ס"ק ו     קודמים לעניי עיר אחרת - משמע אפי' עיר אחרת של ארץ ישראל וכ"כ הב"ח:

Bach and Shach YD 251 agree Israeli poor’s priority is only compared to other non-same city poor.

  1. למה קרובים קודמים לכל, אבל לא עניי א"י, לרמב"ם, ולא לעניי עירך, לב"ח וש"ך?   רא"ל: קרובים זה ענין של זיקת העני לנותן, ו...יש להם זיקה יותר גדולה. עניי א"י נובע מערכם ומעמדם, מאחד משתי סיבות, או שדירה בארץ מחשיבו או--
  2. הוריות ג:א     אמר רב אסי: ובהוראה הלך אחר רוב יושבי ארץ ישראל, שנאמר: ויעש שלמה בעת ההיא את החג וכל ישראל עמו קהל גדול...שבעת ימים ושבעת ימים...מכדי כתיב וכל ישראל עמו, קהל גדול מלבוא חמת עד נחל מצרים למה לי? שמע מינה: הני הוא דאיקרי קהל, אבל הנך לא איקרי קהל.

Horayot 3a: R. Asi said: [roughly] when calculating who followed an instruction of the Sanhedrin to figure out whether to bring a sacrifice for the whole community having lost sight of something, follow the majority of the inhabitants of Israel, as the verse says “And Shlomo made a festival at that time, all of Israel with him, a great community...” if the verse already says “all Israel” why does it then add “from the approach to Chamat until the Egyptian river?” It teaches us: these are called “community,” these are not called community.

  1. אם כך, לב"ח וש"ך: גורם הזיקה גובר על רמת המקבל (תושב א"י וכו'), או תמיד או לפחות לגבי הטוב הזה שהוא מא"י.   צעד נוסף להצאת הרא"ל: שקדימת בני א"י חלק מבניית חברה מסוג מסויים.
  2. ויקרא כה     (לה) וְכִֽי־יָמ֣וּךְ אָחִ֔יךָ וּמָ֥טָה יָד֖וֹ...וְהֶֽחֱזַ֣קְתָּ בּ֔וֹ גֵּ֧ר וְתוֹשָׁ֛ב וָחַ֖י עִמָּֽךְ: [בלי "כי לא יחדל אביון, על כן אנכי מצוך...]

A contrasting verse: Vayikra 25;35: Should your brother fall and his hand weaken, you have to strengthen him, a convert, or a resident, so that he can live with you. (minus reasons or ubiquity)

  1. ספרי ראה קיח    על כן, מפני כן. אנכי מצוך לאמר, עצה טובה אני נותן לך מטובתך...
  2. פירש הנצי"ב: "...ואם הוא מצווה מה טעם..."כי לא יחדל..." [שהרי המצווה למתי שיש] אלא עצה טובה היא."

Sifrei says that the verse’s reference to “therefore I command you” means that it’s good advice (odd: it’s a commandment, not good advice, and what does that have to do with the fact that there will always be poor?) Netsiv: If it’s a mitzvah, why justify it by saying “for there will never cease impoverished people?” Rather, it’s good advice.

  1. הסבר הרא"ל: בפרשת בהר: צדקה אישית, מנותן החייב לספק צרכי המקבל.   
  2. בפרשת ראה, העני הוא "באחד עריך, בשעריך," חלק מהתמודדות עם העוני הכללי, לא רק אישי, אתגר ציבורי. השכר הוא לא רק הטוב שה' מבטיח, הוא המדות הטובות לחברה שיוצאות מזו (וזה העצה טובה, שיהיה לנו האפשרות ליצור עצמנו ככה.      אם רק מדי פעם לפעם יהיו אביונים, הצדקה היתה מפאת פסוקים בויקרא, לא אלו, והחברה לא תדע איך להיות חברה צודקת.       זה גם (באותו פסוק) פתח תפתח—אפילו כמה פעמים, שכל נתינה מלמדת עוד הפעם לא לאמץ הלב, ותיקון הארץ.

RA”L’s suggestion: Differentiate personal charity, to help the poor person, from doing it as part of building a certain kind of society. The “good advice” is that we make sure to be such a society.

  1. עקרונית כל חברה-- יחזקאל טז :מט   הִנֵּה־זֶ֣ה הָיָ֔ה עֲוֹ֖ן סְדֹ֣ם אֲחוֹתֵ֑ךְ גָּא֨וֹן שִׂבְעַת־לֶ֜חֶם וְשַׁלְוַ֣ת הַשְׁקֵ֗ט הָ֤יָה לָהּ֙ וְלִבְנוֹתֶ֔יהָ וְיַד־עָנִ֥י וְאֶבְי֖וֹן לֹ֥א הֶחֱזִֽיקָה, אבל  במיוחד לא"י "אם מפני ששם עצם המציאות של ציבור מוצאת...ביטויה, ו...אף נוגע לכמה...הלכות"   

While true of any society, Israel is the essential Jewish community, and also part of settling the Land, as per Peat haShulchan (sources 21 and 22) R. Yisrael of Shklov, student of Gra, leader of the Aliya of his students), in the simple sense and also in the sense of Ramban, source 23.

  1. פאת השלחן ב:כ"ט "דבנתינתן לוישבי ארץ ישראל מקיים בו מצוות להחיות עניים ולקיים ישיבת ארץ ישראל." (ולכן עניי א"י קודמים אפי' לעניי עירו.

Footnote 9: of course, practically have to consider levels of need, national contribution, pctgs., etc.]

  1. שתי הבנות ב"פאת השלחן": פשוטה כמשמעה, ישוב הארץ שהעני אולי יצטרך לעזוב למצוא תמיכה, "אך אפשר לפרש את הזיקה לא"י על דרך אחרת."
  2. השגות הרמב"ן לספר המצוות שכחת העשין    מצוה רביעית שנצטוינו לרשת הארץ אשר נתן האל יתברך ויתעלה לאבותינו לאברהם ליצחק וליעקב ולא נעזבה ביד זולתינו מן האומות או לשממה.
  3. שני ציוויים: עצם האחיזה, איכות החיים "השממה אינה מוגבלת למצב של "אין יושב"...תיתכן אף בהיות הארץ מאוכלסת.     רמב"ם השמיט קדימת עניי א"י, רא"ל מציע, שזה במסלול אחרת [אם כי גם אינו מופיע במקום אחרת].   

Ramban, hassagot to Sefer haMitzvot, mitzvah to conquer the Land and ensure it’s not desolate; RA”L says “desolate” rules out more than empty, it means a certain standard of living.  

  1. דוגמא להבדל במצווה בין א"י לחו"ל: רמב"ם הלכות עבודה זרה ז:א    מצות עשה היא לאבד עבודת כוכבים...וכל הנעשה בשבילה שנאמר אבד תאבדון...ובארץ ישראל מצוה לרדוף אחריה עד שנאבד אותה מכל ארצנו, אבל בחוץ לארץ...שנאמר ואבדתם את שמם מן המקום ההוא, בארץ ישראל אתה מצווה לרדוף אחריהן ואי אתה מצווה לרדוף אחריהן בחוץ לארץ.
  2. הגרי"ד הסביר שבא"י, מעבר לחיוב לסלק ע"ז, יש מצוות ישוב הארץ ועיצובה.    רא"ל  מעלה האפשרות שהחיובים של "נתון תתן—אפילו מאה פעמים" ו"אשר יחסר לו—אפילו סוס" הם רק בא"י (שהם בפסוק בדברים) אלא שלא ראה כך במקורות אחרות, וגם ב"מ לא: משתמש בפסוק של פתח תפתח לעניי עיר אחרת. אלא שהרא"ל מציע שהיות והם לא עיקר הפסוק, אולי חייובים מסויימים אינם שייכים להם.
  3. מלבי"ם על הספרי מבין שבא"י חייבים לתת לעניי עיר אחרת לא רק מפאת הזדקקותם—שזה חלק מישוב הארץ.

 

This website is constantly being improved. We would appreciate hearing from you. Questions and comments on the classes are welcome, as is help in tagging, categorizing, and creating brief summaries of the classes. Thank you for being part of the Torat Har Etzion community!