מבנה הספר נפש החיים

בעיון הקודם עמדנו על תולדות חייו של המחבר ועל המטרה בכתיבת הספר. טרם שניכנס לעובי הקורה בקריאת תכני הספר, ניתן סקירה קצרה של מבנה הספר, תוך כדי הדגשת התכנים המרכזיים אותם רצה ר' חיים להדגיש בספרו (המבנה לקוח מהערך 'נפש החיים' בויקיפדיה). הספר מתחלק לארבע שערים:

שער א' - מהות האדם

שער זה מסביר, על פי הקבלה, כי מובנה של קביעת התורה שהאדם נברא הוא שכפי ששם אלוקים מבטא שליטה של אלוקים על כל היקום, כך האדם כולל בתבניתו את כל הכוחות והעולמות כולם, ולכן יש בידיו כוחות של היקום להשפיע על כולו לטובה או לרעה. כמו כן, כיוון שבכל מעשה ומעשה האדם יכול להשפיע מבחינה מטפיזית על כל העולמות, יש להיזהר ולדקדק במעשים כפי שהתורה שהיא נשמת העולם מדריכה עליהם, ולא כראות כל אחד ואחד כמו שגרסה תורת החסידות.

שער ב' - מהות התפילה

אף שיש פער בלתי נתפס בין עצמות הבורא האינסופית לבין האדם, ולכן לכאורה זו עזות שהאם יפנה לא-ל, במצוות התפילה גילה ה' שזהו רצונו. עבודת ה' שבלב זו תפילה, והיא המזון הרוחני לעולמות ולאדם עצמו, ולכן היא עומדת ברומו של עולם. הברכה שלנו את ה', איננה מכוונת כלפי עצמותו האינסופית כשלעצמה, שהיא סתומה מכל ואין לנו בה שום תפיסה; אלא לעצמות אינסוף מצד כוחותיה הא-לוהיים המתחברים אל העולם על פי הכרתינו והשגותינו. תפילת האדם מעוררת את השפע הא-לוהי לרדת ולהחיות הכול, וזה ועניין הברכה, השפע והריבוי, החיוניות הא-לוהית בעולם.

שער ג' - על א-להים

א-לוהים הוא מקומו של עולם, ואין העולם מקומו, ולכן הוא נקרא "המקום". בכל רגע ושנייה כל העולמות מתהווים וקיימים מרצונו, ולכן הוא נקרא בשם הויה, שהוא מתחבר ברצונו לעולמות להוותם ולקיימם בכל רגע. הא-ל ממלא את הכול, "הלוא את השמים ואת הארץ אני מלא" (ירמיה כ"ג), ועצמותו נמצאת בכל בצורה שווה. אמנם, מבחינתנו אין אנו במדרגה של תפיסת הא-לוהות כשלעצמה, אלא בתפיסה של השתלשלות העולמות, ומהצד הזה אנחנו מקיימים את המצוות, ומבדילים בין טוב לרע.

שער ד' - על חשיבות לימוד התורה

ישנה חשיבות עצומה ללמוד את חוקי התורה בתלמוד ובמפרשיו, ולא רק ללמוד ספרי מוסר ויראה. צריך להבין את הדברים, ולא ללמוד אותם בהתפעלות ודבקות רגשית. התורה היא הדיבור הא-לוהי, ושורשה הוא בעליון שבעולמות המטפיזיים. היא הראשית הנמצאת למעלה אפילו מעולם האצילות, ולכן כל הלומד תורה מוסיף חיוניות א-לוהית, אור ושפע אצילי בכל העולמות כולם, שמאירים ושמחים בהתגלות הזו, עד שאותה חיות אצילית מגיעה אליו לטהרו, לקדשו, להשלימו ולהעבירו מהנהגה טבעית להנהגה ניסית.