החוכמה שבטבע והחוכמה שבמצוות

אדם שעוסק רבות בהחזרה בתשובה סיפר לי פעם, כי למרות שהדבר המרכזי שחוסם אנשים מפני חזרה בתשובה הוא בעיית הגאווה כלפי האמונה, קיימת לעיתים גם בעיה הפוכה - עודף ענווה. 'איך יכול להיות שדווקא ענווה, הנחשבת למידה כל כך נעלה ומיוחדת, תגרום להתרחקות מאמונה?', שאלתי אותו. 'טענתם היא פשוטה', ענה לי: 'האם אני, שחי חיים כל כך פשוטים ורגילים, יכול ללמוד תורה ולקיים מצוות? מה אני, רב? תורה זה לאנשים מיוחדים'. כשם שלא תוכל לשכנע לעולם בעל חיים לקיים מצוות, כי הוא בכלל לא שייך לזה, כך לצערנו יש הסבורים שהם לעולם לא יוכלו להגיע למדרגות רוחניות.

אולם באמת, כיצד ייתכן שהקב"ה נתן תורה רוחנית, המלאה בחכמה א-לוהית אינסופית, לבני האדם החומריים, השרויים כל כולם בעולם מוגבל ונמוך? האם אין פער גדול מדי בין הדברים?

ריה"ל נזקק לשאלה זו, ושם אותה בפיו של הכוזרי: "איככה נתיישב בדעתכם הדבר התמוה הזה, שבורא הגופים והרוחות.. אשר הוא מרומם ומקודש ונישא מכדי שישיגוהו השכלים... יש לו התחברות עם ברייה שפלה זו, מאוסת החומר?" (א', סח).

ריה"ל בוחר לענות על שאלה זו באמצעות ראיית חכמתו העליונה של הקב"ה בתוך הטבע החומרי והנמוך. בכל ברייה בעולם ניתן לראות חכמה א-לוהית עצומה, ומכאן שהחכמה הא-לוהית יכולה להתחבר לעולם החומרי, והיא אף עושה זאת.

"חכמה זו, הדרושה לבריאת הנמלה, למשל, האם תייחס אותה לגלגל השמים... ולא לבורא בעל היכולת, השם שיעור לכל נברא?" (א', סט). אפילו בברייה פשוטה כנמלה, ניתן לראות חכמה א-לוהית אינסופית שיורדת ומתממשת בתוך החומר. מכאן, שישנה התחברות בין החכמה הרוחנית הא-לוהית והעליונה לבין החומר שבעולם הזה. מכאן ניתן להמשיך ולהסיק גם לגבי מעשי המצוות, שהם מעשים חומריים וארציים, אך יכולים להביא את האדם אל הדבקות בעניין הא-לוהי.

ממשיך החבר: "ואל יהיה הדבר רחוק בעיניך שרשמים א-לוהיים נכבדים מופיעים בעולם התחתון הזה בשעה שהוכנו החמרים לקבלם" (א', עז). הרשמים הא-לוהיים יכולים לרדת ולהתגלות בעולם, אך יש צורך בהכנה מסויימת של החומר כדי שהחכמה הא-לוהית, שהיא הצורה המעצבת את החומר, תתממש בעולם. ריה"ל משווה זאת ליצירת ולד ע"י איש ואישה: אי אפשר לומר שהם אלו שיוצרים את הוולד, מכיוון שיש צורך בחוכמה עילאית כדי ליצור ולד. האיש והאישה רק מאפשרים במעשיהם לצורה האנושית, שנוצרה בחכמתו של הקב"ה, לרדת ולהתממש בתוך החומר.

כך בעולם הטבע, וכך גם בעולם המצוות: מעשי המצוות הם סידור החומר בעולם באופן המתאים להורדת העניין הא-לוהי לעולם. עשיית המצוות היא הכנת החומר, כדי שתבוא ותשרה עליו השכינה.