גמרא שבועות -
שיעור 14
נשבע על חצי שיעור איסור ואכל שיעור
קובץ טקסט
לשיעור הבא: בשיעור היום עסקנו במחלוקת האם חצי שיעור של איסור הוא בגדר מושבע ועומד. בשיעור הבא נדון בשיטות הסוברות שאין כאן מושבע ועומד, וננסה לבחון מה הדין אם אדם נשבע על חצי שיעור ואז אכל את השיעור המלא – האם הוא כעת חייב בשתים? עיינו בהקשר זה בתוס' הרא"ש כד: בקטע המצורף (מתייחס לדברי הגמרא שם: "כגון שאמר שבועה שלא אוכל תמרים וחֵלֶב, מיגו דחייל אתמרים חיילא נמי אחֵלֶב"); והשוו לרש"י יומא עג: בשני הקטעים האחרונים. עיינו גם ברמב"ם הל' שבועות פ"ה ה"ז ונסו לעמוד על דרכו.
כעת עיינו במשנה כז: ובגמרא עד "אינו חייב עד שיאכל את כולה" וברש"י שם. מה הקושיה העולה ביחס לשיטת רש"י? האם ניתן לחשוב על דרכים לחלק בין הנושאים הנידונים?
תוס' הרא"ש שבועות כד:
ותימה דאפי' בלא כולל נמי משכחת לה כגון שאמר שבועה שלא אוכל חצי זית חלב דאינו מושבע עליו וכשאכל זית עבר על שבועתו דיש בכלל זית חצי זית, והוה מצי למימר וליטעמך.
שיעור 13: נשבע על חצי שיעור איסור ואכל שיעור
[1] יצוין שהרא"ש, שחלק על רש"י, וסבר שבמקרה הנידון חייב גם כשאכל כזית שלם, לא סבר שהחיוב הוא מדין כולל. [2] קהלות יעקב שבועות סי' י"ט. [3] חידושי ר' שמואל, קונטרס בענין נדרים ושבועות לבטל את המצוה, סי' ו' סעיף א. [4] כפי שהביא הר"ן ט. באלפס בשם "ויש מי שאומרים": "דלא דמי לשאר האיסורין שבתורה דקי"ל כר' יוחנן דאמר בפ' בתרא דיומא דחצי שיעור אסור מן התורה, ואפי' ר"ל דפליג עליה מודה דאסור מדרבנן כדאיתא התם, דהני מילי איסורא דאורייתא, אבל הכא איסור הבא מעצמו הוא, וכיון שלא נתכוין אלא לכזית – פחות מכזית היתר גמור הוא".
- מחלוקת הראשונים
- יש מקום להבחין בין אדם שבלע כזית בבת אחת, שאכן נידון רק כאוכל שיעור שלם, לבין אדם שאכל חצי זית, הפסיק, ובתוך כדי אכילת פרס המשיך ואכל חצי זית נוסף, שלגביו מחודש יותר לומר שחיוב השבועה שחל עליו לאחר השלב הראשון פקע לאחר השלמת השיעור. ייתכן שהרמב"ם בא לאפוקי רק מהמקרה הראשון.
- יש מקום לשאול מדוע לא תחול "שבועה שלא אוכל כל כמות שהיא מנבילות וטריפות", שכוללת הן מקרים של חצי זית והן מקרים של כזית שלם, מדין כולל, באופן שיאפשר לחייב משום שבועה גם על אכילת כזית[1]. רבי עקיבא איגר ביאר זאת כך: "דלא מקרי כולל אלא ע"י מין אחר, אבל ע"י אכילה דבר זה באופן אחר לא מקרי כולל". יש להוסיף ולתת את הדעת על חילוק זה, ואכ"מ.
- הקושיה מן הסוגיה כז:
- חילוקים אפשריים בין המקרים הנידונים
[1] יצוין שהרא"ש, שחלק על רש"י, וסבר שבמקרה הנידון חייב גם כשאכל כזית שלם, לא סבר שהחיוב הוא מדין כולל. [2] קהלות יעקב שבועות סי' י"ט. [3] חידושי ר' שמואל, קונטרס בענין נדרים ושבועות לבטל את המצוה, סי' ו' סעיף א. [4] כפי שהביא הר"ן ט. באלפס בשם "ויש מי שאומרים": "דלא דמי לשאר האיסורין שבתורה דקי"ל כר' יוחנן דאמר בפ' בתרא דיומא דחצי שיעור אסור מן התורה, ואפי' ר"ל דפליג עליה מודה דאסור מדרבנן כדאיתא התם, דהני מילי איסורא דאורייתא, אבל הכא איסור הבא מעצמו הוא, וכיון שלא נתכוין אלא לכזית – פחות מכזית היתר גמור הוא".
תא שמע – נודה לכם אם תשלחו משוב על שיעור זה (המלצות, הערות ושאלות)