יחזקאל | פרק כ"ח | הנבואות על נגיד צור והנבואה על צידון

(א) וַיְהִי דְבַר ה' אֵלַי לֵאמֹר: (ב) בֶּן אָדָם אֱמֹר לִנְגִיד צֹר[1] כֹּה אָמַר אֲ‑דֹנָי ה' יַעַן גָּבַהּ לִבְּךָ וַתֹּאמֶר אֵ‑ל אָנִי מוֹשַׁב אֱ‑לֹהִים יָשַׁבְתִּי בְּלֵב יַמִּים וְאַתָּה אָדָם וְלֹא אֵ‑ל וַתִּתֵּן לִבְּךָ כְּלֵב אֱ‑לֹהִים: (ג) הִנֵּה חָכָם אַתָּה מִדָּנִיֵּאל [מדנאל כתיב][2] כָּל סָתוּם לֹא עֲמָמוּךָ:[3] (ד) בְּחָכְמָתְךָ וּבִתְבוּנָתְךָ עָשִׂיתָ לְּךָ חָיִל וַתַּעַשׂ זָהָב וָכֶסֶף בְּאוֹצְרוֹתֶיךָ: (ה) בְּרֹב חָכְמָתְךָ בִּרְכֻלָּתְךָ הִרְבִּיתָ חֵילֶךָ וַיִּגְבַּהּ לְבָבְךָ בְּחֵילֶךָ:

(ו) לָכֵן כֹּה אָמַר אֲ‑דֹנָי ה' יַעַן תִּתְּךָ אֶת לְבָבְךָ כְּלֵב אֱ‑לֹהִים: (ז) לָכֵן הִנְנִי מֵבִיא עָלֶיךָ זָרִים עָרִיצֵי גּוֹיִם וְהֵרִיקוּ חַרְבוֹתָם עַל יְפִי חָכְמָתֶךָ וְחִלְּלוּ יִפְעָתֶךָ: (ח) לַשַּׁחַת יוֹרִדוּךָ וָמַתָּה מְמוֹתֵי[4] חָלָל בְּלֵב יַמִּים: (ט) הֶאָמֹר תֹּאמַר אֱ‑לֹהִים אָנִי לִפְנֵי הֹרְגֶךָ וְאַתָּה אָדָם וְלֹא אֵ‑ל בְּיַד מְחַלְלֶיךָ:[5] (י) מוֹתֵי עֲרֵלִים[6] תָּמוּת בְּיַד זָרִים כִּי אֲנִי דִבַּרְתִּי נְאֻם אֲ‑דֹנָי ה':

(יא) וַיְהִי דְבַר ה' אֵלַי לֵאמֹר: (יב) בֶּן אָדָם שָׂא קִינָה עַל מֶלֶךְ צוֹר וְאָמַרְתָּ לּוֹ כֹּה אָמַר אֲ‑דֹנָי ה' אַתָּה חוֹתֵם תָּכְנִית[9] מָלֵא חָכְמָה וּכְלִיל יֹפִי: (יג) בְּעֵדֶן גַּן אֱ‑לֹהִים[10] הָיִיתָ כָּל אֶבֶן יְקָרָה מְסֻכָתֶךָ[11] אֹדֶם פִּטְדָה וְיָהֲלֹם תַּרְשִׁישׁ שֹׁהַם וְיָשְׁפֵה סַפִּיר נֹפֶךְ וּבָרְקַת וְזָהָב[12] מְלֶאכֶת תֻּפֶּיךָ וּנְקָבֶיךָ בָּךְ[13] בְּיוֹם הִבָּרַאֲךָ כּוֹנָנוּ: (יד) אַתְּ כְּרוּב מִמְשַׁח הַסּוֹכֵךְ[14] וּנְתַתִּיךָ בְּהַר קֹדֶשׁ אֱ‑לֹהִים הָיִיתָ בְּתוֹךְ אַבְנֵי אֵשׁ הִתְהַלָּכְתָּ: (טו) תָּמִים אַתָּה בִּדְרָכֶיךָ מִיּוֹם הִבָּרְאָךְ עַד נִמְצָא עַוְלָתָה בָּךְ: (טז) בְּרֹב רְכֻלָּתְךָ מָלוּ[15] תוֹכְךָ חָמָס וַתֶּחֱטָא וָאֲחַלֶּלְךָ מֵהַר אֱ‑לֹהִים וָאַבֶּדְךָ[16] כְּרוּב הַסֹּכֵךְ מִתּוֹךְ אַבְנֵי אֵשׁ: (יז) גָּבַהּ לִבְּךָ בְּיָפְיֶךָ שִׁחַתָּ חָכְמָתְךָ עַל יִפְעָתֶךָ עַל אֶרֶץ הִשְׁלַכְתִּיךָ לִפְנֵי מְלָכִים נְתַתִּיךָ לְרַאֲוָה בָךְ: (יח) מֵרֹב עֲוֹנֶיךָ בְּעֶוֶל רְכֻלָּתְךָ חִלַּלְתָּ מִקְדָּשֶׁיךָ וָאוֹצִא אֵשׁ מִתּוֹכְךָ הִיא אֲכָלַתְךָ וָאֶתֶּנְךָ לְאֵפֶר עַל הָאָרֶץ לְעֵינֵי כָּל רֹאֶיךָ: (יט) כָּל יוֹדְעֶיךָ בָּעַמִּים שָׁמְמוּ עָלֶיךָ בַּלָּהוֹת הָיִיתָ וְאֵינְךָ עַד עוֹלָם:

(כ) וַיְהִי דְבַר ה' אֵלַי לֵאמֹר: (כא) בֶּן אָדָם שִׂים פָּנֶיךָ[22] אֶל צִידוֹן וְהִנָּבֵא עָלֶיהָ: (כב) וְאָמַרְתָּ כֹּה אָמַר אֲ‑דֹנָי ה' הִנְנִי עָלַיִךְ צִידוֹן וְנִכְבַּדְתִּי בְּתוֹכֵךְ וְיָדְעוּ כִּי אֲנִי ה' בַּעֲשׂוֹתִי בָהּ שְׁפָטִים וְנִקְדַּשְׁתִּי בָהּ: (כג) וְשִׁלַּחְתִּי בָהּ דֶּבֶר וָדָם בְּחוּצוֹתֶיהָ וְנִפְלַל[23] חָלָל בְּתוֹכָהּ בְּחֶרֶב עָלֶיהָ מִסָּבִיב וְיָדְעוּ כִּי אֲנִי ה': (כד) וְלֹא יִהְיֶה עוֹד לְבֵית יִשְׂרָאֵל סִלּוֹן מַמְאִיר[24] וְקוֹץ מַכְאִב מִכֹּל סְבִיבֹתָם הַשָּׁאטִים אוֹתָם וְיָדְעוּ כִּי אֲנִי אֲ‑דֹנָי ה':

(כה) כֹּה אָמַר אֲ‑דֹנָי ה' בְּקַבְּצִי אֶת בֵּית יִשְׂרָאֵל מִן הָעַמִּים אֲשֶׁר נָפֹצוּ בָם וְנִקְדַּשְׁתִּי בָם לְעֵינֵי הַגּוֹיִם וְיָשְׁבוּ עַל אַדְמָתָם אֲשֶׁר נָתַתִּי לְעַבְדִּי לְיַעֲקֹב: (כו) וְיָשְׁבוּ עָלֶיהָ לָבֶטַח וּבָנוּ בָתִּים וְנָטְעוּ כְרָמִים וְיָשְׁבוּ לָבֶטַח בַּעֲשׂוֹתִי שְׁפָטִים בְּכֹל הַשָּׁאטִים אֹתָם מִסְּבִיבוֹתָם וְיָדְעוּ כִּי אֲנִי ה' אֱ‑לֹהֵיהֶם: