כבר בפתיחת המזמור מביע המשורר ביטחון גדול בצדקתו וביושרו: "שמעה ה' צדק" ו"בלא שפתי מרמה" (י"ז, א). ונראה שהוא אכן מעמיד את עצמו למשפט מול ה' ביושר ובכנות: "מִלְּפָנֶיךָ מִשְׁפָּטִי יֵצֵא עֵינֶיךָ תֶּחֱזֶינָה מֵישָׁרִים: בָּחַנְתָּ לִבִּי פָּקַדְתָּ לַּיְלָה..." – ומהיכרות עם עצמו הוא בטוח בתוצאת המשפט, שתהיה לטובתו: "צְרַפְתַּנִי בַל תִּמְצָא".